עולם העצים הקסום - טיול מהשורש לצמרת

עצים מקיפים אותנו בכל מקום - בפארק, בכביש, בחצר. אנחנו רגילים אליהם כל כך עד שאנחנו כמעט מפסיקים לראות אותם, אבל מתחת לקליפה השקטה הזו מתרחשים תהליכים מרתקים שלקח למדענים מאות שנים להבין ולהסביר.

העץ שאתם עוברים לידו כבדרך אגב, הוא למעשה מפעל חי מדהים - שואב מים מעומק האדמה, מייצר את המזון שלו מאוויר ואור שמש, ומחזיק את עצמו זקוף בגובה של עשרות מטרים.

בואו נצא לטיול קצר - מהשורש לצמרת.

השורשים

כאשר אנו רוצים לומר כי לדבר מה יש עבר משמעותי ושפניו עם חזון לעתיד, אנו אומרים כי הוא בעל שורשים. כך גם העצים, אשר עוד בשלב הנביטה מתחילים לפתח מערכת שורשים שלמה שתהווה את הבסיס עליו בנוי כל נופו של העץ ותאפשר את צמיחתו אל העתיד.

תפקידם העיקרי של השורשים הוא בעיקר קליטה ואספקה של מים ומינרלים מהקרקע ועיגונו של העץ אליה, אך ישנם שורשים בעלי תפקידים אחרים למשל שורשי אגירה (בטטה, גזר), שורשי אוויר, שורשי אחיזה ועוד.

נבדיל בין שתי צורות מערכת שורשים:

שורש שיפודי - רוב העצים בעלי צורת שורש זו. זהו שורש אשר גדל אנכית לעומק הקרקע, מתעבה וממנו מסתעפים שורשים צדדיים.

ציצת שורשים - מופיעה בצמחים עשבוניים בעיקר. אלו הם שורשים רבים ודקים אשר מתפתחים מבסיס הגבעול מנקודה אחת והם אינם מתעבים עם הזמן. למעשה דקלים הם בעלי מערכת שורשים מדגם זה.

בכל קצה שורש יש קודקוד צמיחה בעל כושר התחלקות תאים מהירה, כאשר השורש חודר לקרקע, חלק מתאים אלו נהרסים ובכך מסייעים לשורש “להחליק” פנימה.

על מנת לקלוט מים ומינרלים, חלק מתאי האפידרמיס (התאים העוטפים את השורש) מתארכים ויוצרים שערות דקיקות הנקראות יונקות, מכיוון שאלו רבות - גדל שטח הפנים וכך גם כושר הקליטה.

רוב מערכת השורשים בעצים נמצאת בשכבת הקרקע העליונה (במטר העליון) ועשויה להתפרס לרוחב על פני מטרים רבים מבסיס הגזע, ישנם שורשים החודרים לעומק הקרקע המשמשים כשורשי עגינה אך גם מחפשים מים בעומק הקרקע.

טיפ: כאשר נוטעים עץ בגינה בבית, צריך לזכור כי יש לתת מקום נכבד למערכת השורשים ולהמשך גידולה, לכן מומלץ לחפור בור גדול יותר מנפח העציץ, כך לעץ יתאפשר יותר בקלות להכות שורשים. יש גם לקחת בחשבון מגבלות פיזיות כגון ריצוף, קירות, תשתיות וכולי.

הגזע והענפים

מהתשתית נעבור אל שלד העץ והנוף.

בימי הנביטה פורץ את הקרקע נצרון, אשר הולך ומתפתח לגבעול נושא עלים, פרקים וניצנים. גבעול זה נקרא נצר. בקצה הנצר נמצא ניצן קודקודי אשר מכוון את הצימוח כלפי אור השמש ומן הניצנים שבמפרקי הנצר מתפתחים הענפים - זהו הבסיס לשלד העץ - הגזע, הבדים והענפים.

בתוך העץ קיימות שתי מערכות הובלה:

עצה - מערכת להובלת מים ומינרלים מהקרקע עד לצמרת העץ. העצה בנויה מרקמה שתאיה מעובים וקשיחים, תאים אלה מפגינים חוזק מכני בפני קריסה בתנאי תת הלחץ הנוצרים בהם (דמיינו קש שתיה).

שיפה - מערכת להובלת מוטמעים לאורך הצמח ממקורות ההספקה למבלעים, או במילים פשוטות יותר - צינורות להובלת סוכרים מהעלים אל אזורי צמיחה או אגירה.

שתי מערכות אלו נוצרות מרקמת תאים חשובה מאד הנקראת קמביום. זו רקמת תאים המהווה נדן היקפי לאורכו של הגזע. תאי הקמביום יוצרים מצדם הפנימי (כלפי ליבת העץ) תאי עצה ומצדם החיצוני תאי שיפה.

עצה ישנה שאינה פעילה, הסמוכה יותר לפנים הגזע (ליבה), נקראת עצת גלעין. אלו הם צינורות עצה אשר נסתמים עם הזמן ומתמלאים חומרים המקנים לה קשיחות ועמידות לפגעים ובכך גם מחזקות את מבנה העץ. העצה הפעילה נקראת עצת ירך והיא בנויה מתאים חיים.

הטבעות השנתיות שנראות בגדמי עצים וענפים הן למעשה צינורות עצה אשר נוצרו עם השנים. הרקמות הנוצרות בתחילת האביב הן בעלות תאים רחבים יותר מאשר אלו הנוצרות בקיץ. באביב מתחילה התעוררות והעץ צורך יותר מים וגדל יותר לעומת עונת הקיץ. תאי העצה של סוף העונה מגדירים את גבול הטבעת מפני שהם צפופים ודחוסים יותר.

בחתך הגזע ניתן גם להבחין בקרני ליבה, אלו משמשות להעברת חומרים ונוזלים לרוחב ומשמשות גם למידור במקרה של פגיעה.

מספר הטבעות מעיד על גיל העץ כמו גם על התנאים האקלימיים ששרו בעת הגידול. באזורים טרופיים, לרוב לא נבחין בטבעות שנתיות מכיוון שתנאי האקלים אינם משתנים רבות לאורך השנה.

חשבתם פעם כיצד עץ בגובה 20 מטר מספק מים עד הצמרת?
יש לכך שני מנגנונים עיקריים שפועלים יחד:

דיות (בלעז: טרנספירציה) - הצמח מאדה מים בעיקר מהעלים דרך הפיוניות (נגיע לכך). האידוי יוצר מעין “שאיבה” מלמעלה - כמו שתיה מקש - הממשיכה שרשרת של מולקולות מים מהשורשים ועד העלים. זה עובד בזכות תכונת ההילכדות (קוהזיה) של המים - המים “נדבקים” אחד לשני ונמשכים יחד כלפי מעלה.

נימיות (בלעז: קפילריות) - היא היכולת של נוזל לזרום במקום צר אפילו בניגוד לכוח המשיכה, בזכות כוחות חשמליים בין מולקולות המים לדפנות תאי העצה. ככל שקוטר הצינורית דק יותר - כך העלייה הקפילרית גבוהה יותר. אבל בפני עצמה, הקפילריות מסוגלת להרים מים רק כמטר אחד בגובה. תפקידה העיקרי הוא לשמור על רצף עמוד המים בתוך תאי העצה ולאפשר לדיות “לאחוז” ולמשוך אותו כלפי מעלה.

טיפ: מבנה העץ בשנותיו הראשונות יקבע את צורת השלד שלו כבוגר. כאשר אנו נוטעים עץ נרצה שיתקיים כמה עשורים קדימה, לכן חשוב לעצב את העץ כשהוא צעיר.

לכל עץ צורת נוף משלו, אבל באופן כללי נרצה שלעץ יהיה ענף מוביל שממנו יסתעפו ענפים שהמרחק ביניהם יהיה לפחות 40 ס”מ. חשובה גם זווית החיבור בין הענף לגזע, אם הזווית חדה מדי, לכשייתעבו תיווצר עצה כלואה ביניהם, מצב שעלול להוביל לשבירה וריקבון וטיפולים אורתופדיים. כשהעץ עוד צעיר והענפים דקים, פצעי הגיזום קטנים והכלי העבודה יהיו מזמרה ומשור ידני.

העלים

מלבד העובדה שלשבת בצל עץ תחת עלווה ירוקה משיבה את נפשנו, לעלוות העץ תפקיד מאד חשוב. העלה הוא המקום בו נוצרים אבני הבניין של העץ כולו.

בעלה מתרחש תהליך הפוטוסינתזה. תוצרי התהליך הם גלוקוז (חד סוכר) וחמצן.

תהליך זה מחולק לשניים - שלב האור ושלב החושך.

בשלב האור - אנרגיית השמש מפצחת מולקולות של מים, תוצרי שלב זה הם החמצן שאנו נושמים ועוד מולקולות עתירות אנרגיה המניעות את המשך התהליך בשלב הבא.

שלב החושך - בשלב זה נקלט פחמן דו חמצני דרך הפיוניות (פתחים בעלה הניתנים לפתיחה וסגירה) ובאמצעות כמה אנזימים ותוצרי שלב האור, הופכים אותו לגלוקוז - יחידת הסוכר הקטנה ביותר.

פחמן הוא היסוד הכימי החשוב ביותר בעולם החי, נחשוב עליו כעל קוביות לגו שמהן ניתן לבנות מבנים מורכבים ולחבר אליהן יסודות נוספים.

גלוקוז, ניחשתם נכון, מורכב מהיסודות פחמן חמצן ומימן ומחיבור של יחידות גלוקוז נוצרים מבנים המשמשים לבניית גופו של העץ, חומרי תשמורת (עמילן), סוכרים ועוד.

טיפ: כדאי להתחשב במפנה (מאיפה באה השמש) ובמספר שעות האור בכל אזור בגינה שכן יש צמחים בעלי דרישות אור שונה. כאשר נוטעים עץ למטרת צל, ניטע אותו מדרום לנקודה אותה נרצה להצל ואם בחורף נרצה שם שמש, ניטע עץ נשיר.

אז רגע לפני שיורדים מהצמרת, העץ שאתם עוברים לידו כל בוקר הוא לא רק נוף - הוא יצור חי שנושם, שואב, מייצר ומתוכנן בדייקנות מופלאה שאנחנו עדיין לומדים להבין. ובסך הכול, כשמסתכלים מקרוב, קשה שלא להבחין כמה אנחנו דומים - גם אנחנו בנויים מאותם יסודות בדיוק, וגם אנחנו רוצים את אותם דברים פשוטים: קצת שמש, אוויר נקי, מים ואדמה טובה. אולי זו הסיבה שישיבה בצל עץ מרגישה כל כך טבעית.